החלטה בתיק בב"נ 11047-09-10

בפני בקשה לביטול או עיכוב צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה ע"י סופר אייל (להלן: "המבקש") כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה (להלן: "המשיבה").

בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי מס' 23/10 שהוצא ביום 15.8.10 ע"י יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה, המורה על הריסת גגון מפרופילי אלומיניום וכיסוי בד סינטטי בשטח של כ-90 מ"ר, שהוקם ללא היתר בניה בקומת קרקע בצמוד לעסק הנושא את השם "קקאו" בצד המזרחי בשטח המיועד לדרך ברחוב ... נתניה גוש 8264 חלקה 27 (להלן: "הבניה" "המבנה" ו"צו ההריסה המינהלי" "הצו" בהתאמה).

בבקשתו לביטול צו ההריסה המינהלי, בקשה שהוגשה במסגרת בב"נ 11047-09-10 זו שבפני, טען המבקש לבטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו מהטעמים הבאים: צו ההריסה המינהלי הוצא שלא כדין בחוסר סמכות ובהעדר בדיקה מספקת שכן מדובר "בחידוש קוסמטי" בלבד של גגון הקיים במקום נשוא הצו  כ-12 שנה, דהיינו בוצעה רק צביעה מחדש שהינה בבחינת חידוש קוסמטי בלבד ומשכך הצו לא נדרש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת, נפל פגם באופן זיהויה של הבניה בנכס שכן מספר הבית שבו לטענת המשיבה בוצעה הבניה צויין כבית מס' 10  במקום בית מס' 8, וזהו פגם חמור שיש בו כדי להביא לבטול הצו, התנהלות המשיבה נגועה בחוסר תקינות באפליה וכך גם יגרם נזק כלכלי אם יבוצע צו ההריסה המינהלי בעוד אשר למשיבה לא יגרם נזק אם לא יבוצע הצו.

המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקש בציינה שצו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה שנבנתה במקום נשוא הצו ללא היתר כדין.

הוסיפה וטענה המשיבה כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואין כל פגם בחוקיותו וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת. אין עילה לביטול צו ההריסה המינהלי אשר ניתן כדין תוך מילוי דרישות החוק למניעת עובדות מוגמרות, צו שלא נפל כל פגם בהוצאתו ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238(ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 לביטולו, ומשכך הדבר, טענה המשיבה אין מקום לבטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו שכן הוצא כדין והינו תקף ומחייב.

כך גם טענה המשיבה שאין כל בסיס לטענת המבקש לפיה נגוע צו ההריסה המינהלי בחוסר תקינות ו/או כי נקטה המשיבה בדרך של אפליה בהוצאת הצו שכן צו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין ולא נפל כל פגם בהוצאתו וכך גם אין כל מקום לעיכובו.

בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 13.10.10 נחקרו המבקש, המהנדס מטעם המשיבה והמפקח על הבניה מטעם המשיבה.

עיינתי בבקשה, באמור בה ובמצורף לה, בתגובת המשיבה שניתנה בכתב באמור בה ובמצורף לה, במוצגים שהוגשו ע"י הצדדים ובסיכומי הצדדים שהוגשו בכתב.

אין חולק, וכך עולה בברור מחומר הראיות שבפני, שהבניה נשוא צו ההריסה המינהלי נבנתה ללא היתר בניה כדין במקרקעין נשוא הצו.

סעיף 238 א'(ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 קובע את המסגרת לבחינת תוקפו של צו הריסה מינהלי ולשונו כדלקמן:

"(ח) לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין, או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

בית המשפט יכול לבטל או להתלות את צו ההריסה המינהלי בהתקיים אחת מ-2 העילות:

1. הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין.

2. הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.

המחוקק הגביל את סמכות ההתערבות של בית משפט בביקורתו על הצו בשני טעמים בלבד, ורק אם מתקיים האחד מבין השניים יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו לבטל או להתלות את הצו. כפי שנפסק לא אחת העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הינן מצומצמות ביותר וזאת על רקע תכליתו של סעיף 238 א' לחוק.

אין אלא להביא בענין זה דברים שנאמרו על ידי כב' השופט חשין ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עירית חיפה, נט' (3) 557: "ביקורת רחבת-ענפין על הליך הוצאתו של צו הריסה מינהלי - כמו היה זה הליך מינהלי מן המניין - עלולה היתה לפגום במאוד ביעילותו של צו ועלולים היינו למצוא עצמנו מקהים את חודו ואת כוחו של כלי חדש זה למלחמה בבניה הבלתי חוקית (ראו, למשל: מאמרו של יאיר הורביץ לעיל פסקה 18 שם 398 - 399). מן העבר האחר, לא ניתן היה להעלות על הדעת ויתור מכל וכל על ביקורת שיפוטית. האיזון נמצא לו למחוקק בקיומה של ביקורת שיפוטית אך בצמצום עילות הביקורת".

בית המשפט אינו נכנס בנעלי הרשות המינהלית, והיקף הביקורת המינהלית מצומצמת לדלת אמות הקבועות בחוק (עע"מ 3512/02 רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית ירושלים, פד"י נז' (1) 196, ראה גם רע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עירית תל אביב-יפו, פד"י נא' (4)). ברע"פ 6034/99 כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירו שלים, פד"י נד'(1) 438, 447) נאמר לעניין זה כי אף "יש להזהיר שלא לשים את הסמכות להוציא צו הריסה מינהלי בסד, באופן שישבש את האפשרות להילחם בבניה הבלתי חוקית".

וכך ראה לענין זה ע"פ (מחוזי ב"ש) 7259/06 אבו גודה אברהים נ' ועדה מחוזית דרום (פורסם בנבו) וע"פ 30433/06 אלעזר קרבסי נ' יו"ר ועדה מקומית ירושלים (פורסם בנבו).

עוד יאמר כי על הוצאת צו הריסה מינהלי חלה חזקת התקינות וטענות כלליות ובלתי ממוקדמות בהעדר ראיות מוצקות להוכחתן, כפי שנפסק לא אחת, אינן סותרות חזקת תקינות זו. אין אלא להפנות לדברים שנאמרו בענין זה ברע"פ 1088/86 מחמוד נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה הגליל המזרחי פד"י מד' (2) 417, 419 והיפים לענייננו ושעל פיהם נפסק לא אחת כדלקמן: "הצו שמדובר בו קרוי בחוק "צו הריסה מינהלי"... כפי ששמו מעיד עליו, אין הוא מהווה אקט עונשי אלא אקט מינהלי... מאחר שכך - פועלת כאן חזקת התקינות דהיינו חזקה שכל פעולה מינהלי נעשתה כדין. זוהי כמובן הנחה הניתנת לסתירה (rebuttable presumption) אך על מי שמבקש לסתור מוטל הנטל לטעון ולהוכיח כי במקרה הנדון החזקה נסתרת על ידי עובדות.